יום ראשון, 31 באוקטובר 2010

ביטוח - ציפיות לא נכונות ומי אחראי

ביטוח ואכזבות, הוא נושא מוכר וכאמור בפוסט הקודם, התסכול בעניין הביטוח נובע ממקרים של אכזבה בשל ציפיות שהתגלו כבלתי נכונות.

אילו כולם היו תמיד מאושרים ושמחים בכל הקשור לביטוח, לא היינו עדים לגילויי שנאה בקשר לנושא ותדמית העוסקים בענף, היתה יותר חיובית.

לפי הדעה המקובלת, מי שאשם באכזבות הם חברות הביטוח והסוכנים המהווים מטרה מיידית וקלה להאשמות.

אולם, המבטחים אינם השחקנים היחידים במגרש הביטוח ובמסכת הטחת ההאשמות, גורם חשוב אינו נלקח בחשבון והוא המבוטח.

מניסיוני האישי כיועצת וכמבוטחת באפשרותי להעיד על מקרים לא מעטים אשר בהם זהירות של המבוטח היתה חוסכת לו עגמת נפש ואכזבה.

כך למשל, כאשר עמד לחידוש ביטוח הדירה שלי, שוחחתי עם סוכן הביטוח שהיה בדרכו לחו"ל והוא מסר לי בעל פה שהכל בסדר למרות שטרם שלח לי אישור בכתב על חידוש הביטוח.

כדי לא לסמוך על זכרונו של הסוכן ועל קיום הבטחות שניתנו בעל פה, אמרתי לו שאני מתקשרת למנהל בכיר בחברת הביטוח ומבקשת ממנו לקבל אישור בכתב לחידוש הביטוח וכך היה.

מאז חלפו מספר שנים ומדי שנה בשנה, טורח הסוכן שלי לדאוג לכך שאקבל בכתב את האישור על חידוש הביטו מבעוד מועד.

מבוטחים הסומכים על סוכן הביטוח שידאג לחדש את ביטוחי הרכב והדירה שלהם, עשויים לגלות באיחור, שסוכן הביטוח אינו מחויב על פי חוק לדאוג לחידוש הביטוח שלהם ואפילו אינו חייב להודיע להם על מועד החידוש ובמקרה שקורה חלילה נזק בתקופה הקרובה שלאחר סיום הביטוח הקיים, עשויים אותם מבוטחים לגלות שהביטוח שלהם לא חודש ואים להם כיסוי ביטוחי לנזק.

נכון, הם יכולים כמקובל להאשים את חברת הביטוח ואת הסוכן, דבר שאולי יתן פורקן לכעסם אבל לא יפתור להם כל בעיה.

מצד שני, המבוטחים יכולים לקחת אחריות ולנהוג כמוני, מה שיבטיח להם שקט נפשי ובטחון בחידוש הביטוח.


בפוסט הבא, טיפים נוספים בהתהלות מול מבטחים וסוכנים


שלכם,

קטיה שורצמן, יועצת לניהול סיכונים ומנהלת אתרי ביטוח

יום ראשון, 24 באוקטובר 2010

הדרך לשנאה התחילה בכוונות הכי טובות שבעולם

                                                             
זאב ז'בוטינסקי, בעל חזון הביטוח הישראלי
ביטוח - הרעיון העומד מאחורי העניין הוא אחד היפים והחכמים שבעולם ואנשים חשבו עליו עוד בימי המקרא. למעשה מדובר בשני רעיונות שונים:


חיסכון לתקופה הרזה - בדיוק כמו בחלומות פרעה שפתר לו אבינו יוסף. חוסכים בתקופה הטובה על מנת שהחיסכון ישמש כמקור פרנסה בתקופה הרעה. רעיון זה עומד מאחורי החיסכון הפנסיוני.


קרן לפיצוי במקרה של נזקים כבדים - כאשר חברת הביטוח מנהלת למעשה קרן של קבוצה גדולה של אנשים (הנקראים מבוטחים) שכל אחד מהם חשוף לאותו סיכון (כמו למשל שריפה של דירת מגורים). כל אחד מהמבוטחים משלם את חלקו לקרן והיא מפצה את אותם היחידים אשר לגביהם אותו סיכון מתממש (דירתם נשרפת).


אמרנו רעיון יפה. כך גם חשב בזמנו גם זאב ז'בוטינסקי אשר שימש במשך תקופה מסוימת כגזבר וסגן נשיא של יהודה, חברת הביטוח הראשונה שהחלה את פעילותה בישראל בסוף שנות העשרים.


החזון הביטוחי של ז'בוטינסקי בהקמת חברת ביטוח ישראלית היה שכספי הפרמיות המשולמים ברחבי תבל על ידי יהודים יגיעו לחברת ביטוח ישראלית אשר תשקיע את הכספים בפיתוח הארץ.

לא רק ז'בוטינסקי פעל בתחום הביטוח אלא גם דמויות מופת כמו מאיר דיזנגוף, שאול טשרניחובסקי, חיים ביאליק וגם טל ברודי, מיקי ברקוביץ ודורון ג'מצ'י.

ובכל זאת שונאים את הביטוח (אולי קצת פחות מאשר את חברות הסלולר) אבל בכל זאת שונאים וגם מאמינים שחברות הביטוח והסוכנים מעוניינים לקבל פרמיות ולא לשלם תביעות.

ואני מנסה לשאול את עצמי, מדוע? ומניחה שהדברים קשורים בדרך זו או אחרת לאכזבות שנפלו ועדיין נופלות בחיקם של אנשים אשר התאכזבו (ועוד יתאכזבו) מהביטוח.

אכזבה מהביטוח יכולה להיגרם במקרה שבו חברת הביטוח מסרבת לשלם בעבור נזק שקרה, או מתעלמת מהפניה לתשלום הנזק או מציעה או משלמת סכום הנמוך בהרבה מסכום שאותו ציפה המבוטח לקבל, שולחת חוקרים ושמאים אשר המבוטח רואה בהם גורמים מציקים, מאיימים ומטרידים.

וכך, האכזבה מולידה את התסכול שמוביל לשנאה אשר התוצאות שלה אינה יכולות לרפא את הבעיה אלא ליצור בעיות חדשות כמו ניפוח של תביעות, ניסיונות הונאה של חברות ביטוח, ביטוח בסכומים נמוכים מדי או אפילו ויתור על ביטוח בכלל.

אכזבה מוגדרת כצפיה שאינה נכונה.

בפוסט הבא, נלמד מהן הציפיות הלא נכונות המובילות לאכזבה מהביטוח ומדוע רצוי להימנע מסיכום הבעיה באמירה גורפת לפיה חברת ביטוח מסוימת או כל חברות הביטוח אינן מעויינות לשלם תביעות. דבר העושה עבודה קלה למי שמעוניין לברוח מאחריות לביטוח שאולי מלכתחילה לא נעשה בדרך הנכונה, ובדומה לשנאה, אינו פותר את הבעיה ואינו מתווה דרך לניהול חכם יותר של נושא הביטוח על מנת למנוע אכזבות דומות בעתיד.


ובינתיים מאחלת לכולכם שבוע נהדר




שלכם

קטיה שורצמן

יום שישי, 15 באוקטובר 2010

אנשים אוהבים לשנוא אבל למה ביטוח?

שלום,

שמי קטיה שורצמן ואני עוסקת בביטוח משנת 1973 שזה ממש מזמן. שנים רבות הרציתי וכתבתי מאמרים בעיתונות הכלכלית וכיום אני משמשת כיועצת לניהול בתחום הביטוח הכללי ומנהלת אתר ביטוח משלי ואתרים אחרים.

אני מאמינה, כי הביטוח בכללותו עושה טוב ומאפשר לשנות לטובה את רוע הגזירה כאשר קורה משהו רע בחיים, כמו שריפה, גניבה, מחלה או אפילו מוות.

קיומו של הביטוח מאפשר לאנשים לשקם את עצמם או אתרכושם בכבוד מבלי להזדקק לטובות, תרומות והתרמות ולחשוף את כאבם לעין כל כאשר לא בכל המקרם מתקבלות התרומות הדרושות וללא קיומו של הביטוח, במרבית המקרים אין פיתרון כלכלי לצרה.

עם זאת אני רואה, כי לאחרונה יותר ויותר אנשים מגלים שנאה כלפי הביטוח. ואני שואלת את עצמי מדוע? 

אנשים כנראה אוהבים לשנוא, אחרת לא היינו רואים כל כך הרבה רשעים בספרות ובקולנוע. עצם השנאה, כשהיא מופנית כלפי מי שמצטייר כ"איש הרע" שבסיפור משחררת את השונא מכל צורך בביקורת עצמית או אפילו בבקרה עצמית וכמובן שאין מקום לקחת אחריות לתוצאות, הרי ב"איש הרע" עסקינן והשונא מצטייר בעיני עצמו כשה תמים, צחור כשלג וכצדיק.

קרוב לודאי שגילוי השנאה מוזן גם מהצורך בפורקן רגשי לאור התסכול המצטבר בשל החדשות המטרידות על המצב הפוליטי, המשבר הכלכלי ועליית האלימות והפשיעה בחברה הישראלית.

כמה פשוט וקל להצביע על ה"איש הרע", להפנות כלפי אצבע מאשימה, לנבל את הפה או את המקלדת ולהרגיש שחרור.

יש משהו ילדותי ונאיבי בקללות הנמרצות ובשנאה עצמה, הלא גישה בוגרת מחייבת לקחת אחריות לתוצאות המעשים ולנטרל את הרגש ובכל זאת אנו רואים יותר ויותר אנשים המביעים גילויי שנאה כלפי הביטוח, בשיחות בעל פה, בתגובות לכתבות שונות ובקבוצות שנאה בפייסבוק.

כשאני מבינה פחות או יותר את הצורך בשנאה, אני שואלת את עצמי מדוע דווקא כלפי הביטוח?

אומרים שאין עשן בלי אש, ואפשר, כי אולי בשל עיסוקי בתחום הביטוח במשך כארבעים שנה, איני רואה את הברור והידוע לכל מי שאינו עוסק בביטוח ואני נפגעת שלא בצדק, כל פעם שאומרים מילה רעה על חברת ביטוח או סוכן ביטוח.

אולי גם, איני אמורה להיפגע, כאשר אדם זר לחלוטין שלא ראה אותי מעולם מורה עלי באצבע ליד אנשים זרים ואומר בקול גדול: "אם את עוסקת בביטוח, אז כנראה שגם את רמאית כמו כולם".

יכול להיות שאני טועה, ומנת חלקי להיות שנואה ומלוגלגת על שבחרתי לעסוק בביטוח. יכול להיות גם שאחרים טועים ואין מקום לשנאה, אלא רצוי וכדאי ללמוד יותר ולדעת פרטים חשובים על מנת לעשות שימוש נכון וטוב במכשיר הזה שקוראים ביטוח.

בפוסטים הבאים אבחן יחד אתכם את עצם הרעיון של הביטוח, האנשים והאישים שעסקו ועוסקים בביטוח. אנסה לעמוד על הדברים המעוררים את חמתם של אנשים בכל הקשור לביטוח, אבחן יחד אתכם אם הכל הוא רק ציפיות, אכזבות ותסכול או שקיימים גם "סיפורים טובים" בתחום הביטוח.

ובינתיים

מאחלת לכולכם שבת שלום

שלכם

קטיה שורצמן